אמא

אמא הלכת לעולמך לפני ארבעה וחצי חודשים. אני כל כך מתגעגעת!

פסח האחרון היה החג הראשון בלי אמא. בלעדייך, היה משונה, אחר,

משתדלת לבשל את המאכלים האופייניים שלמדתי ממך,

בישלת הכי טעים בעולם. ואפית את המאפים והעוגות הכי רכים ונימוחים עם טעמים עמוקים ונפלאים.

כשהיינו קטנות לא אהבת ש"נתערב" לך בסירים או בהכנת המאפים,

אני מבשלת ואופה אחרת ממך, שונה.  מאלתרת, מגוונת. אך עם המון אהבה -כמו שלימדת אותי, שיש טעם לאוכל כששמים בו את התבלין החשוב ביותר. שיש בו מן הלב. הרבה לפני הפרסומת על החומוס. שעושים אותו באהבה או לא עושים בכלל. זה היה המוטו.

שירים יפים ברדיו מזכירים אותך. ידעת המון שירים עם כל המילים וממך אהבתנו לשירים ולמוסיקה.

ביום שישי ליד הכיריים,  מאזינה לרדיו, הגעגועים עולים וצפים,    מדליקה נרות שבת, יושבים לסעודת שבת ואת חסרה.

היום הכנתי פרנדיזצ'ה, אורז עם ירקות שלמדתי ממך לפני שנים רבות. שדרגתי עם כרוב כבוש המוסיף חמיצות ומשתלב נפלא עם הירקות האחרים.

אני מצרפת את המתכון

מאד מתגעגעת

שבת שלום!