יום חמישי, 3 בפברואר 2011

יום המשפחה

 

מחר ל' בשבט מציינים את יום המשפחה, ובגרסה הישנה יותר "יום האם". שמורה אצלי פינה חמה בלב ל"יום האם" ועד היום, אני מביאה לאמי הנושקת ל90 בכל שנה בל' בשבט, זר פרחים ותשורה קטנה של תשומת לב והוקרה.

בשבוע שעבר בתכנית "עובדה" סופר על נערה שנפטרה לאחר שלקחה מנת יתר מסם או תחליף סם. התכנית הדירה שינה ומפעילה את כל הפעמונים שאפשר.

בתכנית אחרת- 360 , הראו את האלימות הפושה בבתי הספר ובקרב הילדים והנוער.

כל אלה מביאים לקריאה: הורים קחו את המושכות לידיים, קחו אחריות.

על ההורים לקחת שליטה. חייבים לדעת מה קורה לילדים, ללוות, להתריע, לכוון.

מתן כבוד והבנה לצרכיו ורצונותיו של הילד צריכים להיות במסגרת גבולות וחוקים, חוקי בית ונורמות שלעתים שונות מנורמות הקיימות "בחוץ" . אין ללכת שולל לדברי הילד המספר ש"כולם" הולכים למסיבה,ל"כולם" מותר לחזור מאוחר, ובכלל, "כולם" זה מושג הניתן להלביש עליו את כל הרצונות והמאוויים אני הייתי עונה לילדיי שאני אמא שלהם ולא של כולם.

חרף הקושי בהתמודדות עם הילדים, אין לוותר. ויתורים מרחיקי לכת, חוסר אונים, הסרת גבולות, מפחידים את הילדים ומביאים אותם לניסיונות נוספים לראות היכן הקצה.

מטלות החיים מכבידות, האחריות לכלכלת המשפחה הולכת ונעשית קשה עם זאת, הילדים שלנו יקרים וחשובים לנו יותר מכל. בסדר היום המלא והגדוש, אנא פנו לכם זמן איכות להיות עם הילדים, להקשיב, לשוחח, להתעניין. לראות ולהראות שהיד על הדופק, שמחים בהצלחותיהם, מעודדים לעמוד באתגרים, מטפחים את הביטחון האישי ומתווים גבולות ברורים, יציבים.

מאחלת לכולכם לחגוג את "יום המשפחה" בשמחה רבה בהוקרה והערכה אחד לשני.

במזג אויר קר ומעונן, ולקראת יום המשפחה נזכרתי במרק השעועית של סבתא סופי אשר במטבחה הקטן והחמים השתלשלו שרשראות פלפלים אדומים חריפים, סבתא סופי היתה מגישה צלחות מהבילות עם מרק שעועית סמיך עם נענע, פרוסות עבות של לחם שחור על השולחן. הסבא היה תולש פלפל מהשרשרת, נועץ את שיניו בפלפל ולוגם מהמרק.

הגרסה של המרק שלי נעשה בהשראת המרק של סבתא סופי עם שינויים קלים.

תגובה 1:

  1. דליוש,
    כמה נכון וכמה מאתגר.
    בעיניי אין אתגר גדול יותר בתפקיד ההורי מלשמור על האיזון המתמיד במתח שבין גבולות לבחירה. כי הרי בחירה מביאה לפיתוח עצמאות, אבל גבולות מאפשרים לנו לשמור על הילדים שלנו ולהם סדר והגיון בעולם שנראה לעיתים מטורף :)
    פוסט מעולה וטוב שחזרת...
    וחייבת לטעום את המרק הזה :)
    נשיקות,
    אלה.

    השבמחק